ועדה הבדיקה של משרד הפנים קבעה - ת"א ובת ים יאוחדו

בשנת 2014, נפתחה וועדת חקירה ע"י שר הפנים הקודם גדעון סער לבחינת הפתרון של המשבר המתמשך בבת ים והגרעון התקציבי של 80 מיליון שקלים שבו העירייה נמצאת. הוועדה בראשות בני וקנין, ראש עיריית אשקלון לשעבר, הוקמה ב-2014 במטרה לבחון את אפשרות לאיחוד בת ים עם תל אביב, אך במסגרת החקירה נבדקו גם אפשרויות כי הערים ראשל"צ וחולון יעבירו כספי ארנונה לבת ים לטובת חיזוק מצבה הכלכלי, בשל העבודה כי לא קיימים בה שטחי מסחר ותעסוקה. בסופו של דבר, החליטו חברי הוועדה, ברוב של 4 מתוך 5 חברים, כי הפתרון היעיל ביותר לסיום הגרעון התקציבי הוא איחודן של הערים בת ים ות"א. ועדה הבדיקה של משרד הפנים קבעה - ת"א ובת ים יאוחדו עד נובמבר 2018, בכפוף להקמת מינהלת שתכין את התשתיות לאיחוד. עם זאת, הוועדה קבעה להגדיר את המשך תפקודה המוניציפאלי של בת-ים כרובע עירוני, על מנת שתושבי בת ים יקבלו מעמד מחוזק במליאת מועצת העירייה המאוחדת.

לעמוד נדלן בתל אביב באתר BankNadlan לחצו כאן



גרעון תקציבי מתמשך של 80 מיליון ש"ח
מזה כמה שנים מתמודדת בת ים עם גירעון שנתי מובנה של כ־80 מיליון ש"ח, הנובע מהיעדר שטחי מסחר ומשרדים המספקים הכנסות ארנונה גבוהות, ומהוצאות אזרחיות גבוהות. למרות שבשנים 2009 ל־2014 שיפרה עיריית בת ים את הכנסותיה מארנונה שלא למגורים, מדובר בכ־36 אחוזים מההכנסות בלבד, כשהממוצע הנדרש לפיתוח מתמשך וייצוב כלכלי הוא מעל ל-50 אחוזים לפחות, בדומה לערים חולון עם 49 אחוזים, ראשון לציון עם 52 אחוזים ותל אביב עם 78 אחוזים. תהליך האיחוד יצא לפועל בשלושה פרקים כשהראשון יהיה ביצוע חלוקת הכנסות שנתית מארנונה ממשלתית בין תל אביב לבת ים בהיקף של 30 מיליון ש"ח, לאחר מכן, בפרק השני יוקצה מענק ממשלתי בהיקף של 30 מיליון ש"ח עד לאיחוד עצמו, ולבסוף, הפרק השלישי בו תתבצע התייעלות בעיריית בת ים בהיקף של 20 מיליון ש"ח.

לעמוד נדל"ן בבת ים באתר BankNadlan לחצו כאן

בבת ים מנסים להפעיל לחץ על שר הפנים שלא לקבל את ההמלצה
מיותר לציין כי בעיריית בת ים מתנגדים בתוקף ובנחרצות שיא להמלצת הוועדה וכעת מפעילים לחצים רבים על שר הפנים, אריה דרעי שלא לתמוך במהלך. בעיריית בת ים טוענים כי עמודי הדו"ח מציגים המלצות מבולבלות ולא ישימות, שלא יתנו מענה ישים לסוגיות המהותיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. נציגי העיר ניסו לחזק את דעת המיעוט בוועדה שסברה כי ניתן להביא את בת-ים לאיזון הכלכלי על ידי שינוי גבולות העיר עם הסובבות לה, או לחלק את ההכנסות ביחס לשטחים המצויים בתחום שיפוטה של חולון והמיועדים למסחר ולתעסוקה.