כששומעים לראשונה על המושג "בית כנסת פיראטי" נדמה שזה לקוח מעולם הסרטים, אך למעשה מדובר במקרים רבים, בהם ישראלים בוחרים להקים בבניין המגורים בו הם חיים בית כנסת זמני, או לעיתים אף קבוע, שיפעל בחגים או בשבתות. הפעלת בית כנסת שכזה בדירת מגורים מהווה בעיקרון עבירה על פי חוקי התכנון והבנייה, ובמידה וביקשתם להוסיף מעט מסורת טובת הדיירים וכדי שלא תתקלו בכתבי אישום, תידרשו להוציא היתר לשימוש חורג דרך הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שכן ישנם מקרים רבים בהם דיירי הבניין מוצאים עצמם בעימותים בשל אורח חיים שונה, אשר מקבל יותר או פחות את אורח החיים הדתי.
לעמוד דירות מקבלן באתר BankNadlan לחצו כאן
יש לכם בית כנסת בבניין? עשו ואל תעשו
הסעיף הראשון לחוק תכנון ובנייה דורש מיזמי הקמת בית הכנסת להגיש בקשה עבור שימוש חורג לדירת מגורים יחד עם הצגת הסכמות מכל בעלי הדירות בבניין על כך. במקרים בהם בתי הכנסת או התפילה נעשים לשימוש זמני, מספיק לקבל את הסכמת הדיירים בבניין המשותף. אם זאת, במידה ומטרת היוזמה היא להקצות חלק מדירת מגורים או את כל שטחה עבור תפילה קבועה בכדי למנוע הליכה ממושכת עבור בעלי מוגבלויות וכדומה, יש לפנות לוועדה המקומית. זו בתמורה אמורה לפרסם את הבקשה לשימוש החורג ברבים, כך שניתן יהיה להגיש התנגדויות ובמקרים של מחלוקות, תקבע הוועדה את דין הבקשה לפי התוכנית המאושרת בבניין המגורים.
לעמוד דירות לציבור הדתי באתר BankNadlan לחצו כאן
דוגמאות עבר
במספר החלטות קודמות שהגיעו לבתי משפט הורשעו היוזמים שהפעילו בתי הכנסת ללא היתרים לשימושים חורגים. בבקשה לשימוש חורג לטובת הקמת בית כנסת בירושלים, הסבירו מתנגדי הבקשה כי כשרכשו את הדירה הצמודה לנכס, לא היתה בקשה לשימוש חורג שכזה והדבר פוגע באורח חייהם מבחינת רעש וצפיפות. מקרה זה הסתיים בגזר דין שבו חויבו הנאשמים בהליך פלילי ובקנס של 2,500 ש"ח בזמן שהשימוש במבנה כבית כנסת נפסק. במקרה אחר בו לא הוגשו בקשות להיתר חורג במבנה של כ-70 מ"ר שייעודו למגורים, נקבע כי יוצא צו איסור לשימוש חורג וצו הריסה לגבי בנייה שכבר נעשתה בנכס לטובת שימושו כבית כנסת. הנאשם אף נקנס בסכום של 15 אלף ש"ח או 90 ימי מאסר.