מינויו של בן ממשיך אצל משפחות בעלות נחלות חקלאיות עלול להפוך, מטקס משפחתי של העברת המורשת למאבק ירושתי קשה, משום שלפי הוראות רשות מקרקעי ישראל, יכולים ההורים להעביר את הזכויות על הנכס רק לאחד מילדיהם. אין זה שונה ממאבקי ירושה רבים על נכסים אשר גורמים לבני משפחה רבים לרצות ולמכור את זכויותיהם על הנכס כמה שיותר מהר וכך מורידים את ערכו ופוגעים כך בשאר בני המשפחה שיאלצו להוריד ממחיר הנכס שיועבר אליהם, או למכור נכס שלא חשבו למכור אותו ולאבד סמל משפחתי יקר. היום עדיין ישנם מספר דרכים בהם ניתן לבצע את התהליך עם כמה שפחות נזקים משפחתיים ובשביל ההורים והבנים הממשיכים, הכנו עבורכם כמה כללים שתוכלו לפעול לפיהם וכיצד למנות "בן ממשיך" לנחלה חקלאית.
לעמוד מגרשים וקרקעות להשקעה באתר BankNadlan לחצו כאן
בחירת הילד הממשיך
בימים עברו, ההחלטה על הבן הממשיך היה מתוך מטרה של ערך לאומי כך שהבן (או הבת) ימשיך את תפעול הנחלה החקלאית, וכך יוכלו הצעירים להמשיך את עבודה האדמה של הוריהם. לכן נדרש היה לבחור צאצא אחד שיקבל את הזכויות המלאות על הקרקע. אך כאמור, בשנים האחרונות, הפכו הנחלות הקרקעיות לנכס נדל"ני מניב וברוב המקרים הורים רבים היו בוחרים לספק לילדיהם את האישורים הנלווים על מנת שזה יוכל לבנות את ביתו בקרבה אליהם מבלי לדעת שמדובר בהתחייבות בלתי חוזרת וכאן מגיע הכלל הראשון, על כל הורה יש לדעת כי ברוב המקרים מדובר בחוזה ללא אפשרות יציאה ממנו והדרך היחידה להעביר את הזכויות הן בחתימת ההורים והבן אליו הועברו הזכויות.
הסכם חכירה והליך המינוי
הדבר הראשון שעל בעלי הנכסים לעשות הוא לבדוק מהו הסכם החכירה התקף באגודה שלהם. האם מדובר בהסכם חכירה בו בהסכם בין חבר האגודה לרשות, האם מדובר בהסכם דו צדדי בו מדובר בהסכם בין האגודה לרשות, או, האם מדובר בהסכם משולש בין האגודה, רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית. להליך המינוי יש כוח בכל אחד מההסכמים כשבהסכם משולש, הליך המינוי של בן משיך, יעשה בחתימת ההורים כלפי הבן הממשיך יחד עם הצהרה והתחייבות של הבן הממשיך כלפי ההורים על הסכמתם למינוי. לבסוף טפסים אלה מועברים לאגודה הממליצה על המינוי ושולחת את הטפסים לסוכנות לאישור. האישור הסופי במצב זה, מבקש למעשה מהסכנות לא לאשר מסירה עתידית של הנחלה לצד שלישי נוסף. חשוב להבין שהזכויות בפועל וההתחייבות הסופית נקבעות רק לאחר פטירת אחרון ההורים.