כך וויתרה המדינה על מציאת מעלמי מס על השכרת דירה

מאז המחאה החברתית של שנת 2011, עדיין לא קם בישראל חוק שמנסה להתמודד עם הדרישות שהציגו מוביליה, אך דווקא בשנה האחרונה, כשסוף כל סוף "חוק השכירות" שהוגש ע"י הח"כים סתיו שפיר (ממובילות המחאה וכיום ח"כ במחנה הציוני) ורועי פוקלמן (ח"כ מטעם מפלגת כולנו), ניסה להתמודד עם שוק השכירות הפרוע ולייצר שקיפות שהייתה מכניסה למדינה אלפי שקלים, נדמה שדווקא המדינה בחרה לסכל את הסעיף המשמעותי ביותר בו, ולאו דווקא מדובר בפיקוח על מחירי השכירות.

לעמוד מחירון דירות באתר BankNadlan לחצו כאן



חוק השכירות הינו החוק הראשון שמנסה להתמודד עם דרישות המחאה החברתית של שנת 2011
חוק השכירות הוא הראשון שמנסה להגדיר מהי דירה הנחשבת ראויה למגורים ועתיד לעצור את תופעת השכרת מחסנים, חדרי אשפה או כוכים של מטרים בודדים כדירות למגורים. כמו-כן, החוק מסדיר כללים בין השוכר למשכיר, מציג הסכם שכירות מדיני בו יוכלו להשתמש שוכרי ומשכירי דירות, ומייצר תמריצים למשכירים שחותמים על הסכמי שכירות ארוכות טווח ללא העלאה של מחירי השכירות. אך על אחד מן הנושאים החשובים ביותר בושק השכירות, שכמעט והיה מוסד ע"י החוק החדש, בחרה המדינה לוותר ע"י מחיקת סעיף מאגר הנתונים של שוכרי ומשכירי הדירות. סעיף שגם יכול היה לעזור למדינה למצוא את 30% הישראלים משכירים שאינם מדווחים למדינה על הנכסים שהם משכירים.

בתקשורת התעסקו בפיקוח על מחירי השכירות ולא על יצירת מאגר הנתונים שהתפספס
רוב הציבור הישראלי הכיר את חוק השכירות כשדובר על הסעיף שנכתב במקור על מנת לפקח על מחירי הדירות. הסעיף הנ"ל יצר ויכוחים פוליטיים רבים בשאלה האם צריכה המדינה להתערב בשוק פרטי ולשנות מכירים. דבר שעלול להיתפס כפעולה אנטי דמוקרטית אשר מכתיבה לשוק חופשי כיצד להתנהל. הסעיף עוד גרם לעיכוב הצעת החוק במשך כשנתיים ארוכות עד שלבסוף, ולאחר דיונים, הושמט, על מנת לקדם את יתר הסעיפים ולהתחיל לקדם את ההבראה בשוק השכירות.