לפני שזכה למינוי שר האוצר, משה כחלון הי מסביר כיצד הממשלה היא זו שמעלה את מחירי הדיור בשל העלאת מחירי הקרקעות אשר משווקים דרכה. כך לדוגמא המחירים שנקבעים ע"י שמאי רשות מקרקעי ישראל עבור מגרשים שמשווקים לאחר מכן ליזמים, ולמעשה מהווים את מחיר המינימום עבור אותם מגרשים, מתחילים מהמחיר אותו שילמו עבור מגרש סמוך למתחם. כחלון טען כי ישנה את המציאות באמצעות הכנת תוכנית מחיר למשתכן, אך בחלק מהקרקעות באזורי הביקוש, המדיניות הישנה של שיווק הקרקעות שוכללה על מנת למקסם את הרווח שמקבלת המדינה על הקרקע.
לעמוד פרויקטים בתל אביב באתר BankNadlan לחצו כאן
עלייה של כ-600 מיליון ש"ח במחירי המגרשים
מתחם רשות השידור בשרונה הוא דוגמא לכך שכן במכרז האחרון שפורסם לאותה הקרקע במתחם שרונה בתל אביב הוסיפה רשות מקרקעי ישראל הליך בו מגישי ההצעות הגבוהות במכרז הרגיל התבקשו להתחרות שוב על הקרקע בהליך הדומה למכירה פומבית וכך במכרז כנרית הציב השמאי, מטעם רשות מקרקעי ישראל, מחיר מינימום עבור המתחם של 753 מיליון ש"ח. ההצעה הזוכה במכרז נקבעה על 821 מיליון ש"ח אך לאחר הכנסת השיטה החדשה, ההצעה שזכתה עמד על כ-1.06 מיליארד ש"ח. את עליית המחירים אפשר לראות כשמתבוננים בפרויקט מגדלי גינדי, אשר ממוקמים באותו המתחם וניתן לבנות מספר דומה של דירות ושטחי מסחר ומשרדים, כשעל המגרש ההוא שולמו, 436 מיליון ש"ח בלבד.
לעמוד הפרויקט אדמה מול הים באתר BankNadlan לחצו כאן
האוצר משתמש בכספים לחיזוק הפריפריה אך על חשבונם של מי?
את הסכומים הללו משרד האוצר רואה כהזדמנות לכסף זמין שיאפשר לו להזרים מיליארדי שקלים לפרויקטים אחרים, אך ראייה זו מתעלמת מהעלייה הצפויה של מחירי הדירות בפרויקטים אלו, שצפויים להימכר ב־60–50 אלף ש"ח למ"ר יותר ממחירי הדירות ביתר העיר. יתר על כן, כשמחירי הנדל"ן עובדים בשיטת המעגלים, והמחירים עולים בת"א, המחירים עולים גם בערים השכנות ומשם הלאה.