ממשלת ישראל הנוכחית בדרך לעוד משבר בתחום הנדל"ן אשר עומד לייצר המולה רבה ולבזבז הרבה כסף לכולם. בשנים האחרונות מכרזי הקרקעות הגדולים, שחתמה עליהם ממשלת ישראל, הבטיחו ליזמים שהמדינה תדאג לפיתוח התשתיות האזוריות על מנת שאלו יוכלו להבטיח לרוכשים שהם מגיעים לשכונה חדשה ואיכותית, הן בערך הדירה והן באיכות התשתיות שידאגו לרמת חייהם. אך הבעיה שנוצרת בתקופה האחרונה מדאיגה בהחלט שכן ממשלת ישראל כושלת בפיתוח התשתיות ובעקבות כך, מעכבת את בניית כל הפרויקטים הקשורים להסכמי הללו.
לעמוד דירות חדשות מקבלן באתר BankNadlan לחצו כאן
הבטחות לחוד ומציאות לחוד
מתברר כי על אף קיומם של הסכמי גג ביחס למתחמים שונים הממשלה לא עומדת בהבטחותיה ליזמים בהתאם להגדרות ההסכם. הפיתוחים אינם מבוצעים, ובמקרה הטוב מתמהמהים, וחורגים באופן קיצוני מלוחות הזמנים להם מצפה הרוכש. אין איך לתאר את זה במילים אחרות חוץ מהבטחות שצועקים בראש חוצות אנשי משרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה כשבקרוב רוכשים רבים עומדים לגלות את האמת המרה ובכישלון נוסף של הבטחות ממשלת ישראל.
לעמוד מגרשים וקרקעות להשקעה באתר BankNadlan לחצו כאן
נכונים שמוצגים ליזמים ולרוכשים
הרוכשים הפוטנציאלים, מצדם, חשבו שקיבלו החלטה על רכישת דירה על סמך נתונים אמיתיים כגון מתי המתחם יהיה פעיל ויכלול תשתיות ציבוריות, מבני ציבור, מוסדות, בתי ספר וגני ילדים, מדרכות, שטחים ירוקים, ויתר מרכיבי איכות החיים החיוניים בסביבה אורבנית. אך כרגע, גם היזמים עומדים מול עיכוב שפוגע בכל צד שכן היזמים עלולים לאבד עשרות אלפי שקלים בפיצויים והרוכשים שתכננו לעזוב את הנכס שהם גרים בו, ייתכן ומכרו אותו לאדם וכעת עומדים להיות חסרי דירה.
הבנייה מתקדמת וקרובה לאכלוס, אבל התשתיות במתחם לא פותחו
דוגמאות לכך אפשר לראות בפרויקטים 'אפק' בראש העין כשהדירות נמצאים בקצב בנייה מתקדם ויהיו מוכנים לאכלוס, אבל התשתיות במתחם לא פותחו לשלב המתאים ואינם מחוברים לתשתיות החשמל - מה שכמובן יעכב את מסירת הדירות לרוכשים. פרויקט נוסף הוא 'כרמי גת' בקריית גת, שם כל אדם יכול לראות שבניית התשתיות מתעכבת והרוכשים עומדים מול מפח נפש בשל האיחור בלוחות הזמנים.
לעמוד מחירון דירות באתר BankNadlan לחצו כאן
השאלה היא כמובן מי יאשים את מי ראשון
עבור היזמים שרכשו קרקעות במתחמים המוגדרים בהסכמי הגג מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים לפרקי זמן ארוכים, ללא התקדמות ומחויבות אמיתית של המדינה לביצוע תפקידה בתחום הקמת תשתיות הפיתוח. והשאלה היא כמובן מי יאשים את מי ראשון. הרצון הפוליטי-מגלומני של המדינה לקדם מגה-פרויקטים במגה-מתחמים באמצעות מגה-הסכמים והבטחה לפיתוח המתחם, הביא בסופו של יום לחוסר אמון של היזמים בהבטחות השווא של המדינה.